השיכונים לא במקום ריאלי

המרכז המתפורר של קדימה 

דיירי שיכוני בן צבי, מימון, יאנש קורצ'ק, ז'בוטינסקי, אל תבואו בטענות לאיש. אם אתם לא חושבים על עצמכם, מדוע שהפוליטיקאים יחשבו עליכם?

מה, שוב נזכיר שתשתיות השיכונים מתפוררות? שהביוב זורם מתי שרק מתחשק לו? שפחי האשפה הפכו למטרד תבאורתי, אפילו לחתולי הרחוב ? ממש לא מתחשק לדבר על האין תאורה וגם לא על האין תוחלת בשיכונים.


היום נחשוף את הקואליציה החדשה שהולכת ומתבססת במקום. 
קואליציית האדישים עם המתעלמים.

האדישים הם תושבי השיכונים, שנואשו שמשהו יקרה וכבר הרימו ידיים, בלי קרב. כי אם היו יוצאים לקרב לפחות היו מקימים איזו קבוצת לחץ שתדאג לאינטרסים שלהם, או אפילו היו מצמיחים נציגות שתעלה מקרבם.

והמתעלמים הם הפוליטיקאים שלא עושים כמעט כלום כדי לתת למרכז קדימה את המקום הראוי לו.

יש מצב שהמתעלמים לא מבינים כי השיכונים במרכז קדימה, מקרינים על כל חלקי הישוב וכי ריח הצחנה מפחי האשפה של דיירי השיכון סופו להתפשט עד לפאתי הכפר ועד לצמרות רמת אמיר ? 
מה, המתעלמים לא מבינים שהישוב קדימה צורן יושפע לטוב או לרע ממצב השיכונים ? זה באמת לא ברור ?

והנה עכשיו בחירות. שעת כושר לכל המודחקים להרים ראש ולדרוש.
אבל האדישים לא דורשים והמתעלמים מוסיפים להתעלם ועוד מעט יחלפו להן עוד חמש שנים מבושמות וחשוכות ומתפורות ורטובות, אבל למי אכפת?

המועמדים, יצחק גולברי, קרן גרין, שביט מס ותומר יעקב, לא הציבו ברשימתם תושב המשיכונים במקום ריאלי. השמות של אלה שהוצבו, מבלי להעליב, נועדו רק כדי להשקיט את המצפון.

לא אכפת. כי אם היה אכפת, היו מוצבים תושבי השיכונים במקומות ריאליים בארבע הרשימות הגדולות.
אף לא רשימה אחת יכולה לבוא לשיכונים ולומר לדיירים: אתם זה אנחנו. אתם חשובים לנו. נציגכם הוא נציג שלנו.

כששאלתי היום את יצחק גולברי? מה, אין לך נציג מהשיכונים ברשימה למועצה.
איציק השיב מיד. למה אין? איצק אלקלעי. ובאיזה מקום הוא מוצב? 
לא היתה תשובה. כי היא ידועה. נכון, לא במקום ריאלי.

כשפניתי אל שביט מס באותו עניין, הוא העלה על ראש שמחתו את צפריר.
נכון, צפריר יליד השיכונים. אבל מזמן הוא כבר לא שם. הוא כבר עבר למישור הכללי.

תומר יעקב, למרות שהוא נכד של תושב שיכונים ידוע, הרב אביקסיס עליו השלום, אבל תומר לא יכול להיות נציג השיכונים. הוא כבר מזמן מזמן לא שם. 

וקרן גרין? גם קרן לא עשתה היסטוריה. אמנם חיזרה במרץ אחרי תפארת אסולין משבאום עד שזו בחרה בה וצרפה אותה כנציגת השכונות. אבל אז גם כאן כמו ביתר הרשימות, תפארת הוצבה רק במקום החמישי, הלא ריאלי.

אני יודע הפוסט הזה יצא באיחור של כמה ימים, כי הרשימות כבר נסגרו.

אבל, על תושבי השיכונים לדעת כי לעולם לא מאוחר. זה הרגע: התאראגנו כאיש אחד והודיעו לכל המועמדים שהפעם קולכם יקר מאוד. בקשו לראות תוכנית עבודה לחמש השנים הבאות. לא חייבים לדבר גדולות, פינוי בינוי וכאלה. רק לדרוש תוכנית עבודה על הדברים החשובים באמת. תשתיות, תברואה, תחבורה. אם תרצו שלושת התוים.

אל תוורו הפעם. כי אם הפעם תוותרו, המקסימום שיקרה הוא שבעוד חמש שנים, אוציא שוב את אותו הפוסט, אבל רק עם תמונות עדכניות יותר...

                                                 *****